<h1>ראב"ן — כתובות</h1>
<h2>דף לו.</h2>
[כתובות כ"ב ע"א] האשה שהחזיקה עצמה באשת איש שאמרה אשת איש הייתי וגרושה אני נאמנת שהפה שאסר ואמר אשת איש הייתי הוא היתיר ואמרה גרושה אני, אם יש עדים שהיא א"א והיא אמרה גרושה אני אינה נאמנת. ת"ר אמרה א"א אני וחזרה ואמרה פנויה אני אינה נאמנת דשויתה נפשה חתיכה דאיסורא ואסרה עצמה על כל [אדם] כשאמרה אשת איש אני, ואם נתנה אמתלא לדבריה [נאמנת] כי האי מעשה דאשה אחת שהיתה גדולה בנוי וקפצו עליה בני אדם לקדשה ואמרה להם מקודשת אני לימים עמדה וקידשה עצמה אמרו לה חכמים מה ראתה אמרה להם בתחלה קפצו עלי בני אדם שאינן מהוגנין לי אמרתי מקודשת אני עכשיו שבא הגון לי עמדתי וקידשתי את עצמי. בעא מיניה שמואל מרב אמרה לו אשתו נידה אני וחזרה ואמרה טהורה אני מהו, אמר ליה אף בזו אם נתנה אמתלא לדבריה למה אמרה טמאה נאמנת במה שאמרה טהורה אני.
